רשלנות בעקבות דחיית טיפול

במאמר אחר על הרפואה והמשפט נגעתי בחבל הדק שבו מהלך הרופא בין המטופל למקום עבודתו, או במילים אחרות למי מחויב הרופא למטופל או לקופה בה הוא עובד, ולמה נשאלה השאלה, זאת מכיוון שבכמה מקרים שהגיעו לדיון בבית המשפט עלתה הדילמה האם רופא אמור להעניק את הטיפול הטוב ביותר לחולה ללא תלות במחיר הטיפול או שהרופא מוגבל, על ידי מעבידו ונתון למגבלות תקציביות שהקופה לא מאפשרת או לא מעניקה מיד אלא לאחר בירור מעמיק, ולעיתים בירור שמטרטר את החולה עד מוות.

זו הסוגיה שבה נדון במאמר זה, עד כמה חייה של חולה בסוף שנות ה 50 שלה היו ניצלים אילו קופת החולים לה הייתה שייכת הייתה מאפשרת לה טיפול יקר.

חולת לב בשנות ה 50 המאוחרות לחייה נזקקה לקוצב לב יחסית יקר, היא פנתה לרופא קרדיולוג שהמליץ על קוצב לב מיוחד שיכול להציל את חייה. החולה אמנם קיבלה קוצב לב אך לא את הקוצב שהייתה צריכה ומצבה הרפואי התדרדר, לאחר 3 חודשים אישרה הקופה את הקוצב היקר אך מספר ימים לפני ההשלה נפטרה החולה.

בני משפחתה תובעים את הקופה בגין רשלנות רפואית ומבקשים לפצותם על מות אם המשפחה. בכתב התביעה טוענת המשפחה כי מותה של החולה היה לבטח נמנע לו היה מושתל קוצב הלב שהוצע על ידי הקרדיולוגית במועד.

בכתב התביעה מוצגת חוות דעת של קרדיולוג מומחה שבדק את הנתונים וכתב כי מדובר במקרה מצער שהחלטה בירוקרטית של רופא מינהלי שהחליט לחסוך כסף לקופה ולכן לא אישר את רכישת המכשיר ואת הניתוח, אך יחד עם זאת אין חוות הדעת החלטית משום שהמומחה מציין שלא בדק את החולה ולא יכול להחליט בוודאות שאכן זו הייתה הסיבה למותה ויתכן שגם עם הקוצב החדש היא לא הייתה מחזיקה מעמד.