מיליוני שקלים לטיפול בהיערכות לרעשי אדמה

תמ"א 38 היא תוכנית מתאר לטיפול בחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, אך התוכנית תמ"א 38 עוסקת בחיזוק מבנים במגזר הפרטי, התוכנית בקצרה מאפשר לבעלי דירות במבני קומות שנבנו ללא תן תקן לרעידות אדמה לחזק את המבנים באמצעות התקשרות עם קבלנים פרטיים ואלה האחרונים הקבלנים יזכו לקבל זכויות בנייה בנכס, בגג הנכס בצידי הנכס או בקומת העמודים של הנכס, עד כאן לגבי מבנים פרטיים, כך חסכה המדינה מיליארדי שקלים על חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה אך מבנים ציבוריים לא נכללו בתוכנית זו, ומבנים ציבוריים אמורים להיות מטופלים על ידי ממשלת ישראל בכספי מדינה, כך למשל כל משרדי הממשלה, בתי ספר, גני ילדים ומבני ציבור נוספים.

השבוע התכנסה במשרד ראש הממשלה בירושלים ואישרה הקצאת 140 מיליוני שקלים בשנה לצורך מיגון וחיזוק מבני ציבור. כמו כן אישרה הוועדה תוכנית לחלוקת אחריות בין משרדי הממשלה השונים. מיליוני השקלים יושקעו מדי שנה להיערכות וחיזוק מבני ציבור לקראת רעידת אדמה אפשרית, מדובר בהחלטה חשובה, המהווה צעד ראשון להתנעת תהליך היערכות המדינה לרעידת אדמה.

על פי ההחלטה שהתקבלה השבוע, משרד האוצר יציג תוך שבועיים המקורות להקצאת התקציב. התקציב לכשיאושר ישמש לחיזוק מבני ציבור כגון מוסדות חינוך, הכוללים אוניברסיטאות, בתי ספר, מכללות וגני ילדים, בתי חולים, מקלטים, ומשרדי הממשלה צעד ז יש בו לשפר את מוכנותה ועמידותה של ישראל במקרה של רעידת אדמה חזקה.

משרד הבינוי והשיכון הוציא מכרז קרקעות

מכרז ענק לשיווק קרקעות יצא בימים אלו ממשרד השיכון, המטרה להוריד את מחירי הדירות והקרקעות בישראל, מרבית השטחים במרכז, אך מדובר במכרז ענק, משרד הבינוי והשיכון הוציא לשיווק קרקעות המיועדות להקמת 2,800 יחידות דיור בכמה אזורים בארץ - מרביתן באזור המרכז. מדובר במכרז הענק השישי שמוציא המשרד, בשיתוף עם מנהל מקרקעי ישראל, והכל בחצי שנה האחרונות, נראה שהממשלה עושה הכל להוריד מחירים ולפוצץ את בועת הנד"ל אך יש לקחת בחשבון את הגידול הטבעי של האוכלוסייה ואת הזמן שיעבור עד לסיום הבנייה מהיום כ – 3-4 שנים כך שלפחות עד אז הבועה קיימת.
עורכי דין רבים ימצאו עצמם מועסקים בשנים האחרונות בחוזי מקרקעין ונדל"ן היכונו.

חסכון בחיי אדם

בקופות החולים החל בשנים האחרונות נוהל חדש שבו הרופא המנהלי מאשר כל בדיקה של גורם חיצוני שאינו קשור לקופה או של מכון חיצוני וכן של בדיקות שעלותן יחסית גבוהה, במקרים רבים של כאבי גב וצוואר נשלחים המטופלים לצילומים מיותרים שאינם מגלים את מקור הבעיה רק כדי לחסוך בבדיקות היקרות יותר, כל זאת למרות שישנה דרישה חד משמעית של האורטופד לבצע את הבדיקה היקרה יותר.

עשרות אם לא מאות בדיקות הדמיה נפסלות על ידי הרופאים המינהלים למרות בקשות ודרישות של הרופאים האורטופדיים, לדברי הרופאים יש לבצע בדיקת הדמיה על מנת לקבל החלטה לגבי החולה והטיפול אותו הוא אמור לעבור, שאר הבדיקות פשוט לא מדויקות וחושפות את החולה לקרינה מיותרת. מצב זה של ביטול בדיקות בשל שיקול כלכלי הן אחד הגורמים לתביעות של רשלנות רפואית, בבתי המשפט בארץ עומדות מספר לא קטן של תביעות רשלנות רפואית בגלל מקרים כאלו בהם לא קיבל החולה את הבדיקה שאמורה הייתה לגלות מבעוד מועד את המחלה.

רשלנות בעקבות דחיית טיפול

במאמר אחר על הרפואה והמשפט נגעתי בחבל הדק שבו מהלך הרופא בין המטופל למקום עבודתו, או במילים אחרות למי מחויב הרופא למטופל או לקופה בה הוא עובד, ולמה נשאלה השאלה, זאת מכיוון שבכמה מקרים שהגיעו לדיון בבית המשפט עלתה הדילמה האם רופא אמור להעניק את הטיפול הטוב ביותר לחולה ללא תלות במחיר הטיפול או שהרופא מוגבל, על ידי מעבידו ונתון למגבלות תקציביות שהקופה לא מאפשרת או לא מעניקה מיד אלא לאחר בירור מעמיק, ולעיתים בירור שמטרטר את החולה עד מוות.

זו הסוגיה שבה נדון במאמר זה, עד כמה חייה של חולה בסוף שנות ה 50 שלה היו ניצלים אילו קופת החולים לה הייתה שייכת הייתה מאפשרת לה טיפול יקר.